חזרה ליצירות
סיפורים

הגשם הראשון

אדווה רודי | (22/09/2006 05:14) | 117 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
יושבת כאן בחדר הקריר, שומעת את הגשם בחוץ.
נזכרת...
 
כשנסענו היום בדרך הביתה, היה שקט מוזר באוויר.
הוא החזיק את ההגה ביציבות, מפחד לאבד שליטה על האוטו.
הגשם פסק לא מזמן והכבישים חלקים.
ברדיו שיר אהבה צרפתי, מיזוג חמים, והוא בוהה בכביש ושותק.
 
"קרה משהו?" אני שואלת בשקט, מסתכלת עליו.
"זה כל כך יפה..." ממלמל לעצמו.
"מה יפה?"
"הכביש. חלק, נקי, רטוב, יפה".
 
הסתכלתי על הכביש ובהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר. הכביש אכן היה רטוב, אבל לא הצלחתי למצוא ייחוד, או משהו שיגרום לו לבהות בפליאה שכזו...
 
אבל רק כשהתפנה הכביש ממכוניות, נגלה מולי המראה המדובר.
 
כביש שחור לגמרי, נקי וחלק, רטוב ומבריק. הכוכבים והירח השתקפו דרכו. בהחלט מחזה מיוחד, חשבתי לעצמי. השיר הצרפתי כמעט הסתיים ושנינו בהינו ביופי של הגשם, בכביש החלק הזה.
 
הגשם החל לרדת שוב, טיפות קטנות התנפצו להן על השמשה הקדמית. הוא הפעיל את המגבים ואני הוקסמתי ממראה המים הנמרחים והעפים לכל עבר. תמיד אהבתי לבהות בטיפות שזולגות על החלון.
 
השיר הצרפתי התחלף מזמן בשיר ישן של ארץ-ישראל-היפה. הסיטואציה הזו, הגשם, השיר, הוא... גרמו לי לפרוץ בבכי.
 
הטיפות שעד לא מזמן היו רק בחוץ, נדבקות לחלונות האוטו, הופיעו עכשיו בתוך עיני. לא היתה סיבה לדמעות האלו, אבל פשוט נתתי להן לזרום.
 
בלי קולות, בלי הצגות, פשוט טיפות.
דמעות קטנות זלגו על פני, והוא ידע את זה.
שמחתי שהוא המשיך לנהוג בשקט, בלי לתחקר אותי.
בכל מקרה לא הייתי יודעת מה לענות לו.
 
הטיפות הקטנות האלו יבשו, וכשהגענו לבית שלי הוא נעצר מול השער.
המבט שלו גרם לטיפות שמחכות בתוך הגרון, לצאת שוב החוצה.
החימום באוטו דעך, הרגשתי שהוא רוצה להקפיא לי את הלב.
הדמעות העגולות מילאו לי את העיניים בלי לבקש אישור,
והוא לא הוריד ממני את מבטו.
 
"אולי תרצה..." התחלתי להגיד אך כבר ידעתי את התשובה.
"לא... את יודעת שלא" ענה בכבדות.
"אבל חורף... גשם... אתה לא רוצה לחבק אותי בגשם?".
 
ירדתי מהאוטו והוא נעלם מהאופק. הגשם התחזק אט אט, ואני נשארתי עומדת באותה נקודה. הרמתי מבטי אל השמיים, ממצמצת בגלל הטיפות.
המים התערבבו עם דמעותיי, וכל גופי התאחד עם הגשם הראשון.
 
הגשם הראשון שלי לבד.
הוא לא מחבק אותי,
הוא לא יתכרבל איתי מתחת לפוך החם.
 
במקומו, הגשם מחבק אותי.
המים הקרים חדרו אל תוך עצמותיי.
שיערי הרטוב נדבק אל פני ובגדי נצמדו אל גופי הרועד.
 
ורק אתה לא היית שם בשביל לחבק אותי.
 
במקומך, הגשם הראשון.

תגובות

חזרה ליצירות