שירים

תכלה שנה

אבנים שחורות מקישות זו בזו

כשיניך הנוקשות בחלום רע.

רוח שדים שורקת בין האבנים המתחככות

כנשיפות האויר הכבד המזייף ברווחי השיניים.

רעשי חוץ – שומרי סף דלתך

פן אבוא בדמיונך.

 

העונות מתחלפות

מה שהיה חם הפך לקר

ודולף מעיני.

 

                                                      22.9.06

 

תגובות