פוסטים

ליקוטים

"אל מול מפוח הזמן קצרה יד אנוש
אט אט נפרמים הקשרים הקושרים רזים ומבושים
אך המפוח תמיד יוביל
לרשת, שתעטוף אבר, אחר אבר
תאסוף לתוכה בלא השאר זכר".



"בעצם אנו עצם ומכונה
ברצף נאסף אל השכינה
אין ראשון ואין אחרון
ו א י ן  ב ח י נ ה  מ כ י נ ה".



"טרם שעמדתי --בכיתי
טרם שבגרתי--טעיתי
טרם שעליתי--כאבתי
טרם שידעתי--רומיתי
טרם ששכבתי--טעמתי
טרם שהלכתי--בכיתי".

נ ס י ם.

תגובות

גלי צבי-ויס / מרגשים! / 30/08/2016 14:06
גליה אזולאי / ניסימיקו, כתבת כאן כמה / 30/08/2016 22:06