הילד שבי -לבמת הדיון של נורית

זה אולי ילדותי באמת, אך זה מרגש ומרטיט לשמוע על חלומותיו של הילד. קצת מעציב שחלקם התנפצו על מגרש עם דשא ירוק אך עדיין עצם החלימה היא דבר מופלא וזכות גדולה.

יש לא מעט עצב ואכזבה, ותחושת פספוס בשיר הזה. אך אני מרגישה שאת הילד שאתך לא ניתן להשתיק וזה מעודד כמעט כמו המעודדים של ליברפול. וגם אתה-לעולם לא תצעד לבד.

אז לא נהיית כדורגלן בינלאומי, לחלום זה טוב, לא תמיד החלומות מתגשמים, וזה עצוב. החלום ההוא עדיין מלווה אותך, וזה נותן צביטה קטנה בלב, יכולתי להיות...

והילד שבך עדיין בועט כדורים על פיסת דשא בכל מקום שאתה מוצא... וחולם.

תודה על חלומך אודי ידידי.

ואלה ואלה היו חיינו

פסענו הלכנו רצנו ונפלנו

ולא למסי דמינו ולא לארמנדו

היינו אנו- החשוב מכול