חזרה ליצירות
שירים

על ספסל בודד

אלירן רגב | (26/09/2006 01:43) | 104 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בלילה, עם רדת החשכה
אורות רחוב ומנגינה עצובה
ליד ספסל בודד, בין שבילי הגן
שם הוא עולמו שמלווה בזמן...
 
על ספסל זה ישובים היו
זוג נאהבים, כתפרחת השושנים
וכששמש יצאה שוחקת
אז הייתה זקנה יושבת
ומאכילה היונים
 
ובלילות הגשם הקרים
ההוא ישב,
זה שכל עולמו בין רגע חרב
דומם, מוכה הלם,
לא יודע איך להמשיך חייו
 
על ספסל זה ישבה אותה נערה
שפתע חשה ברע,
שכל מפלט שרצתה בו הוא מעט שלווה
מציאות רוגעת לרגעים מעטים
להשכיח מכאוב, לאחות פצעים
 
ואני, על ספסל זה ישבתי
זה שידע אהבות
זה שטעם אכזבות
שמחה ועצב כאחד
אך בסופו של יום הוא
תמיד נותר לבד
 
ואני, כאחד האדם או כיחידי בעולם בודד
לשעה של תוגה, של כאב
אז ישבתי, ראשי הנחתי במשענתו
לספר לו מכאוביי, והוא סיפר לי כאבו...
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות