שירים

עקבים

כמה כשרון יש בלתת אהבה
לאבנים האפורות
כמה מתת אל יש בעיניים
המתבוננות באבק,
המתאסף
תחת רגלי האנשים העוברים
מכנס את הכאב, משל
גרגרים מתאספים 
ואין הולך אל מעבר לעננים
כי אין עוד לאן
ומחילות מועקה-
להתיר.
,
ומחר ירד הגשם,
ומן הסתם אתמכר
לבושם החדש שקנית.
יהיה נחמד להתהלך.
תחבקי את זרועי.
נלך אט אט.אוהב
את עקבייך הגבוהים
מטופפים.מחליקים.

תגובות

גלי צבי-ויס / כשרון בלתת אהבה / 29/11/2016 08:03
יום טוב צבי / מחילות מועקה להתיר / 29/11/2016 08:28
גליה אזולאי / מקסים אודי, הלוואי שמח / 30/11/2016 01:29