פופקורן טיים - חלק ב'

---------------------------------------------

חלק א' 

http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=109541

-----------------------------------------------

"הגיע הרגע" אמר לעצמו תום כשהוא פותח את המקרר ורואה שפג התוקף של החלב שלו תם. השעה מאוחרת, ותום מחפש להכין לעצמו איזה משקה.. היה כל כך צריך את החלב הזה, חיפש אצל מרטה אך היא איננה נוגעת במאכלים חלביים, לא בקטע טבעוני, לא אוהבת. 

ידע תום שיש איזה סופר שפתוח 24/7 בקרבת מקום, והשעה היא כבר אחת בלילה, ונעים בחוץ אז תום החליט לצאת לסיבוב.

המדריכות הריקות והרוח השלווה הביאו את תום להתרוצצויות לא פוסקות של מחשבות מה שהיה במפעל, והאם הוא קיבל איזה זעזוע מוח באמת שיכול לגרום לו להפוך למשוגע ואפילו פחד יותר משפיטרו אותו ואם זה יקרה, לא יהיה לו מספיק כסף דיו לשלם שכ"ד ומעבר לכך ייקחו ממנו את כל הפופקורן שכל כך אהב, הפופקורן שנתן לו את הסיבה לחייך ולקום ערני בבקרים. חשב תום על כל מה שיכל להפסיד, והחרדות הכו בראשו הקטן וגרמו להליכתו ללכת מהר יותר, חשב על מיקה שתעלם מעיניו ועל אילן שהיה בערך חברו היחידי בחייו. חשב ודמיין את שתיהם בצד המפעל מתנשקים ומתמזמזים ומגחכים על דמותו של תום שהייתה והוא כבר לא נמצא איתם יותר, ולהם לא אכפת כי יש להם הרבה אנשים בקרבם  ואחד את השני.. וככל שתום מדמיין אותם מתנשקים ונוגעים זה בזו הליכתו נהפכה עצבנית מהר, חשב על אילן ומיקה מקיימים יחסי מין על הרים של פופקורן בתוך מיקרוגל גדול שנמצא בחדרו הקטן של תום ותום עצמו ראה עצמו מביט בהם במרירות רבה ומאחוריו דמיין שהוריו הגיעו כשציפורני ידיים ארוכות והם אותו דוחפים ללא רחמים על אילן ומיקה שמקיימים יחסי מין על הפופקורן והליכתו של תום התגברה יותר ויותר והעב"מ שנמצא בלבבו השביר צוחק וקושר אותו יותר ויותר .

כשתום סוף סוף הגיע לסופר, רכש את החלב ועוד כמה תבלינים שאיתם היה אוהב לתבל את הפופקורן שלו, חש לפתע שהעין שלו מתחילה לרצד במהירות, המשיך ללכת בתוך הסופר תום והריצוד פסק. תום עשה עוד סיבוב בסופר כי חיפש איזה דבר מה אחר וכששוב פעם עבר באותו מעבר העין שלו קפצה וריצדה, תום שם לב כשכל פעם שהוא עובר ליד מעבר עם כל מוצרי החשמל הוא מתחיל לקפצץ במקום, "סליחה אפשר לעזור?" נשמע קול של אישה מאחוריו, תום סובב עצמו וראה שזו הקופאית אחראית המשמרת, בחורה שחומת עור ממוצא אתיופי, תלתליה אסופים, מבטה חד ועל שפתייה נישא חיוך קטן "אממ" גמגם תום אחמשית התקרבה אליו יותר "אני לא יודע, אני מתחיל לרעוד מסיבה כלשהי כל פעם שאני עובר כאן, אז בדקתי מה קורה כאן. אז עכשיו אני כאן כזה, נראה לי.." "אדוני, אני מבקשת ממך להזדרז אנחנו – " "כן, כן, נננ..  רק בדקתי .. טוב לא משנה.. הנה.." אמר תום בפזיזות ויהירות והלך לשלם על מצרכיו. כשהגיע לקופה איש לא עמד בה, "סליחה?" קרא תום ולאחר רגע האחמשית האתיופית הגיעה, התיישבה על כס הקופאית, חייכה חיוך קורץ לתום, שהתבלבל אף יותר, והחלה להעביר את שלל מוצריו, חלב, תבלינים, ועוד דברים ובניהם התפלקה חבילת קונדומים, כשהאחמשית האתיופית נגעה בקופסה שלהם היא נהייתה נראית רצינית והסתכלה על תום מבט עוד יותר חותר לעיניים ותום לאחר רגע הפנה את מבטו לצד, הוא לא רגיל לחיזור כזה באמצע הליל ועוד מאחמשית אתיופית יפיפייה וחייכנית. "את צוחקת עלי?" שאל תום והיא לא הגיבה רק המשיכה להעביר את המצרכים, תום הרים עיניו, " ₪ 78.90" אמרה, "אה כן בטח" אמרה לה תום וראה שאין עליו מספיק מזומן אז הוא העביר לה את האשראי, "תנוחה אחת?" שאלה האחמשית "סליחה?" השיב לה תום "תשלום אחד?" חזרה על דבריה "אה, כן, ב..." תום לא הספיק לדבר והיא באה  לגהץ לו את הכרטיס אך היא הפסיקה את הפעולה באמצע ותום כבר חשב שמשהו בה לא בסדר. "אפשר תעודה מזהה רק?" תום שלף מארנקו את הרב – קו שלו והגיש לה, היא הסתכלה עליו כמה שניות וצחקקה "אתה יודע אתה דומה קצת לפופקורן, אמרו לך את זה פעם?" צחקה וגם תום ישר צחק והעלה חיוך חצי מובך חצי מובס "כן, זה במקרה החיים שלי," השיב בלחץ והרגיש לפתע שהוא מתחיל שנית לרעוד עוד יותר, האחמשית הורידה את מבטה ממנו, חייבה לו את האשראי וכשהיא הביאה לו עט לחתום על הקבלה תום לא הצליח מכיוון שגופו רעד כולו בחוזקה "היי תגיד, אתה בסדר? צריך עזרה....תום..?" "לא, לא, מה פתאום," אמר לה תום ולפתע משהו קטן יצא לתום מהפה ופגע בראשה "אח!" צעקה "מזה נפלה לך שן??" האחמשית האתיופית שאלה והרימה את מה שיצא לתום מהפה וראתה שזה פופקורן קטן "מה זה?" שאלה ולפתע הרעידות של תום התחזקו והתחזקו אף יותר, תום הרגיש שמשהו עז בא לצאת לו מהבטן ובעיניו הסתכל על האחמשית באיימה של "תעיפי את עצמך מהכיוון שלי!" והיא עשתה כן, תום סגר בחוזקה את הפה ופיו התנפח והוא לא יכל יותר לסגור אותו וכשהוא פתח את פיו מטר יריות של פופקורן עפו בחוזקה ממנו ופגעו בהרבה חפצים בסופר ושברו כל מה שנקלע בדרכם, היה אפשר ליראות בזה מהצד כמו קרב יריות בין שני כנופיות שקורה בתוך הסופר. תום איבד שליטה על עצמו ומתוכו מטר של פופקורן חם עם חמאה חייזרית עף לכל עבר. "תפסיק!!" שמע קריאה חזקה מאחוריו ובאותו הרגע מטר יריות הפופקורן מתום פסק . תום נשאר קפוא במקום וגופו נשם בכבדות והיה נפול, הוא הצליח להחזיק עצמו בקושי ותפס בחוזקה ברגליו. "מה לעזאזל קורה כאן?!" שמע קול גברי מאחוריו, תום הסתובב וראה שזה שוטר, האחמשית האתיופית באה גם היא והיא והשוטר הסתכלו על תום בבהלה שכזו "אל תזוז!" השוטר לתום אמר ותום כה וכה לא יכל לזוז. השוטר התקרב לתום בזהירות מופתית כשרובה טייזר בידו מוחזק, תום השתעל קלות מה שהקפיץ את השוטר והוא על תום את הטייזר ירה ופגע לו בבטן, תום החל להתחשמל על הרצפה, והחייזר שבתוכו החל להתעצבן, החשמל של הרובה חדר יותר לתוך תום והחייזר התעורר עוד יותר. החשמל מהטייזר פסק ותום היה נראה מעולף על הרצפה וגופו היה חם, כל כך חם שהדים עם ריח פופקורן הציפו את האווירה בתוך הסופר הקטן.

חמש דקות אחרי, כל החנות הייתה מוצפת מפופקורן עד התקרה, ותום יצא ממנה כשהוא בורח במנוסה, כשבידו, דרך אגב, שקית המצרכים עם החלב עוד מה שהיה שם.

השעה הייתה מאוחרת, ותום נכנס מבוהל בהיי לתוך דירתו, מוזיקת ג'ונגלים נשמעה מחדרה של מרטה, תום הסתכל על השעון וראה שארבע בבוקר, וראשו כואב מאד. את שקית המצרכים זרק בתוך המקרר וראשו דפק בחוזקה בגלל אירוע הפופקורן שארע וגם ממוזיקת הג'ונגלים מחדרה של מרטה, דפיקות דפק תום על דלתה, רצה שאת המוזיקה היא תנמיך, אך מרטה לדפיקות אינה נענתה. דפק תום יותר בחוזקה על דלתה וגם קרא פעם פעמיים בשמה, אך לא היה מענה. תום החליט לפתוח את דלת חדרה ומה שהוא ראה בחדרה הכניסה לראשו מהלומה. מרטה, עם עוד שלושה אנשים ערומים שעל ראשם כובע פירטים, יושבים במעגל על שטיח ברצפה, בישיבה מזרחית, זה מול זה, מחזיקים ידיים ואת עיניהם עוצמים. תום התקרב אליהם ברחש וראה שבאמצע המעגל ישנו לוח אותיות, וארבעתם את ידיהם מזיזים על כוס שמונחת על הלוח, "מה קורה פה?" שאל תום בשקט ומרטה את עיינה פקחה ובעינה הירוקות והבוערות סימנה לתום להיות בשקט, לפתע עיינה של מרטה נפקחו יותר והיא על הלוח של האותיות הסתכלה ביראה, הכוס זזה על האותיות וכשסיימה מרטה ושאר הבחורים המבוגרים עם כובעי הפירט הסתכלו על תום בבהלה "מה יש?" תום שאל ואת ראשו גירד "זה אתה!" מרטה אמרה לתום והצביעה עליו "אני מה?" שאל "אתה זה איש הפופקורן, נכון??" "אני מה?"  שאל תום מהר ואת גופו לאחור סובב "אתה גיבור העל הפופקורני הזה, נכון??" "אני לא יודע על מה את מדברת," השיב לה תום "זהר להתחמם מידי," אמרה לו מרטה "אחרת..." "אחרת מה?" שאל "אחרת תהפוך לפופקורן אחד גדול ואיש לך אינו יוכל לעזור" אמרה לו מרטה בפה גדול, ולאחר רגע שתקה, והיא וכל הבחורים עצמו עיניים ונרדמו. תום יצא מחדרה של מרטה וגופו רטט, "אני חייב ללכת לישון...לנוח.." חשב לעצמו תום ונזרק על המיטה בחדרו, כשהוא מסתכל על התקרה התחיל לצחקק כשחשב על מה שארע לפני רגע בסופר, גופו השתנק בתוך עצמו ותום נרדם אל תוך המיטה.