פופקורן טיים - חלק III

משהו חם, חם מאד, קפד את ראשו של תום. תום הרים ראשו וראה שמעליו יש הרבה אורות אדומים קטנים שמחממים אותו. סובב ראשו לצדדיו וראה שהוא שוכב על ערמה ענקית של פופקורן זהוב וחלקלק. לפתע הערמה של הפופקורן החלה לרעוד, תום זז מלפנים ימינה ולשמאל. ולפתע נגלה אליו שהוא בתוך עמדת פופקורן ענקית של בית קולנוע. תום רצה להיחלץ ממנה, ניסה לצאת אך השמשה שקופה אינה נתנה לו לצאת לחופשי. דפק עליה תום בחוזקה, אך היא אינה נשברה. לפתע יד ענקית, עם קרטון פופקורן הגיחה מעליו, היד הכניסה את קרטון הפופוקרן לאיפה שתום נמצא והכניסה אותו ועוד מיליוני פופקורונים לתוך הקופסה, תום רק הרגיש שמי שתפס את הקרטון עם הפופקורן הולך. תום שכב על הפופוקורנים והסתכל מעלה. לפתע הקופסה נעצרה, ולאחר רגע יד סגולה ומנוונת עם ציפורניים שפיציות ודלוחות נכנסה אל תוך הקופסה. תום מנסה להתחמק ממנה אבל היד את תום מנסה לתפוס, תום צלל אל עמקי קופסת הפופקורן והיד מאחוריו, ואז לרגע נעלמה מהשטח. "איזה מזל," חשב תום לעצמו ונשען עם ידו על אחד הפופקורנים שלצידו והפופקורן הפך במפתיע לצבע סגול, ושינה את צורתו לפניו של החייזר אשר נכנס אל תוך הדי-אן-אי של תום. פיו של החייזר נפתח ושיניים שפיציות נגלו לתום, החייזר הפופקורן קפץ על תום לטורפו

ותום פקח את עיניו בבהלה במיטה כשהוא מזיע כולו.

"איזה סיוט," שמע פתאום את מרטה אומרת, הרים את גופו מהמיטה וראה שמרטה ושאר הבחורים מליל אמש נמצאים סביב מיטתו "מה קורה כאן? מה יש?" שאל תום בחשש מלווה בעצבים "תום אתה חייב להירגע," השיבה לו מרטה "אז את תפסיקי להלחיץ אותי כל רגע!" גער בה תום "עכשיו אתם יכולים לצאת לי מהחדר??" תום הסתכל עליה ועל כל הפירטים במבט כועס, מרטה הנהנה לכולם, הסתובבה וכולם אחריה יוצאו מהחדר .

תום נשאר המום על המיטה, וביטנו הצטמקה מרעב והוא נזרק שנית על המזרן ונרדם.

מרגיש את קטיפת הכר עושה לו נעים מאחורי האוזן שמע תום את הסלולר שלו מצלצל, הפעם הוא קם לחלוטין מהמיטה, הרים את הסלולר מהרצפה וראה שזו לנה, הבוסית מהעבודה.

"כן," ענה בחופזה לשיחה "תום. תום. זאת לנה," התחילה לדבר לנה כהרגלה בטון גבוה מהיר ובחוסר התחשבות עם הצד השני כלל שמע או בכלל איתה בשיחה. "תום, איך אתה מרגיש דבר ראשון? – " "-בסדר" השיב תום "- טוב תום תקשיב, אני יודעת שמגיע לך עוד יומיים מחלה בבית. אבל יש לנו פה עומס.. עומס גדול בימים האחרונים, אנחנו צריכים שתחזור במהירות האפשרית, ואפילו הערב למשמרת הלילית. מה אתה אומר תום. באמ'שך מה אתה אומר?? אתה רוצה לבוא לעשות קצת כסף? ופופקורן כמו איך שאתה אומר יסטלן.. 'אהבת חייך הראשונה' אה.. תום מה אתה אומרת איי סליחה אומר??"  תום נשנק לרגע מול דבריה של לנה, ו"פסדר.." קטן יצא מפיו ללנה "כן תום? בטוח? אתה יכול להישאר בבית אתה יודע," "כן אני יודע, אני רוצה," השיב בבטחה וסגר עם לנה את השיחה והחייזר בתוך תום זָהַר משמחה,

למה זָהַר? כי זאת הייתה תוכנתו שלו מלכתחילה, וכי כך חייזרים מהסוג שלו מבטאים שמחה, כשהם זוהרים באור זהוב.

אבל למה, למה שהוא ישמח כל כך למשמע הדברים, שתום צריך לחזור  כבר  היום לעבוד, והוא אפילו לא נח כמו שצריך. כי התוכנית של החייזר היא להתענג מגופו של תום, אבל לא מגוף הבשר ודם שלו, אלה דווקא בגלל גוף הפופקורן שתום יכול להפוך אליו ברגע נכון של פקעת עצבים. ומבשר הפופקורן של תום הוא יוכל להאכיל את כל שבט החייזרים המונה מיליארדים שנשארו להם קפואים בתוך שרידי כוכב השביט על גג מפעל הממתקים ובשטחו. וגם משהו בקול של לנה היה קצת חשוד ולא מוכר, כי לנה הייתה ידועה בתור זאת שהכי מקפידה על הנהלים. אך תום, באמת היה צריך את העבודה הזאת יותר מכל, לכן נכנס להתקלח, את שאירי הזיפים מפניו גילח, קיצץ קצת את הפאות, והחליט שהפעם הוא אפילו שם את מכנס הג'ינס החדש שקנה בשבוע שעבר ליציאה ועדיין לא יצא לו לצאת איתו אז הוא לבש אותו דווקא למשמרת הערב הנוכחית. הוא לא ידע על התוכנית, הוא לא ידע.

Ground Control to Major Tom"
Ground Control to Major Tom Take your protein pills  and put your helmet on
Ground Control to Major Tom Commencing countdown,  engines on
Check ignition  and may God's love be with you
This is Ground Control to Major Tom You've really made the grade And the papers want to know whose shirts you wear Now it's time to leave the capsule 
if you dare This is Major Tom to Ground Control I'm stepping through the door And I'm floating  in a most peculiar way And the stars look very different today
For here Am I sitting in a tin can Far above the world Planet Earth is blue And there's nothing I can do Though I'm past  one hundred thousand miles I'm feeling very still
And I think my spaceship knows which way to go Tell my wife I love her very much  she knows
Ground Control to Major Tom
Your circuit's dead,
there's something wrong
Can you hear me, Major Tom?
Can you hear me, Major Tom?
Can you hear me, Major Tom?
Can you.... Here am I floating  round my tin can Far above the Moon Planet Earth is blue And there's nothing I can do. "

תום הוריד את האוזניות, יצא מההסעה ונכנס למפעל. ערב ערפילי היום, וחבורה של יונים ועורבים הולכים שם מכות בצד על שאיריות של חטיפים גונזים. תום החתים את השעון הנוכחות ובא להיכנס למלתחה, לשים עליו את החלוק המתאים שנמצא לו בארונית, ובדיוק כשבא להיכנס למלתחה זוג ידיים מאוגרף התנגש בתום בחופזה ותום קיבל בבטנו מכה ונפל ארצה "הו תזהר! אתה בסדר??" שמע את חברו לעבודה אילן ואת צחקוקה של מיקה, תום הרים מבטו ובעיניו ראה שמי שהתנגש בו אלו הם ולא אחרת - אילן ומיקה, שבידם אוחזים זו בזה. אילן הושיט את ידו לתום, תום הביט בו בעיניו ובעיני מיקה, אחז בידו של אילן וקם על רגליו "מה קורה?" שאל אותו אילן ותום רק הביט בעיניו הפקוחות לרווחה בידיהם של אילן ומיקה, ומיקה שחיוכה לא נשגב מפנייה העמוקות ועיניהם של תום ומיקה לרגע התנגשו במבט צולב זו בזה ואילן גרגר בגרונו ואמר: "אני חושב שתעבור עלינו משמרת מעניינת" "כן, למה?" שאל תום, ואילן הוציא מכיסו קופסת סיגריות מפח, פתח אותה, ושם היו הרבה סיגריות מגולגלות. שלף אילן סיגריה אחת ושם אותה בחלוקו של תום "לא תודה," אמר לו תום והחזיר לו את הסיגריה אך אילן הראה סימני התנגדות, "שמור אותה להפסקה, אה?" אמר אילן לתום, והוא ומיקה הסתובבו והמשיכו ללכת כשעינה של מיקה ושל תום נקשרו לרגע זה בזו. תום לא ידע להסתיר טוב את רגשותיו ותמיד היה נראה חשוף יותר מכל השאר, לפחות כך תמיד חש.

המשמרת החלה, המכונות שפעלו לפני שתום הגיע המשיכו בפועלם. הלילה החל לרדת, עובדים באו, הלכו, חזרו, צעקו התמרמרו, צחקו, שחכו וחזרו חלילה עד השעה שתים-עשרה בלילה, שם תום נשאר לבדו בקו ליד מכונת האריזה של הפופקורן. האווירה הייתה סבירה וסבילה לחלוטין בקו של תום ובאופן כללי במפעל. מידי פעם אילן מגיע יחד עם מיקה לתום, ומידי פעם מיקה באה לתום כ'טועה' בדרכה ומידי פעם לתום אין תירוץ לראות את מיקה ואילן אז הוא עושה כאילו מישהו קרא לו מהמחלקה השנייה ואז הוא עובר דרך מיקה ואילן ושלושתם מחליפים זוגות עיניים והעיניים של שלושתם מחויכות והם רגועים והסיגריות הריחניות עפות להם בהפסקות באוויר כמו שרק הם יודעים להעיף. מידי פעם מצטרפים אליהם שאר העובדים האחרים והם עושים שם ישיבות שלא מביישות אף בליין, והם בעבודה בסך הכל, כן? .

הכל היה נראה כממש רגוע, והשעה כבר ארבע לפנות בוקר, תום ליד מכונת האריזה, בולס פופקורן ביד אחת ובידו השנייה לוחץ על כפתור האריזה ועיניו לרגע נעצמות אך גופו עיקש, חרדתן בנשמה, והחייזר רק מחכה לשנייה הנכונה לצאת .