עמרי ועילאי נהרגו, והאם תרמה את אברי הבן...

עמרי ועילאי, וגבורת האם...

קטונתי מלכתוב על האישה הזאת

לא שוט רעם אני מחזיק בידי

גם לא יללת חצוצרה

כדי להחריד אבני לב

אוכל רק לבכות עימה

חרש...

בכי, בכי נא , אישה יקרה

עצרת דמעותייך בגבורה

עת הניתוח

עת לקחו לך את הלב

ואת הכבד

ופעמיים של כלייה

שבו לקחו לך את הילד

מרחמך, מרחמייך...

וכעת, באין רואה, ישבו עימך

ילד ואיש,ועוד איש, ועוד אחד

עם לב וכבד וכליה וכליה

ויבכו עימך

ויודו לך, ויודו

שאף כי לקחו לך חיים 

עוד היו לך חיים רבים

לתת...