חזרה ליצירות
שירים

לא פה לא שם

אודי גלבמן | (20/12/2016 15:19) | 163 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בשני לינואר אלפיים ושש
בבקר היום,עם שמים כחולים
וקפואים,
אמרתי לאמי שאני לוקח אותה
לבית מלון של חברים.
ועיניה היו-
לא פה.לא שם.

הבאתיה לבית אבות 
אי שם ברמת גן,
ולאחר שנרשמה כדת וכדין
אמר המנהל שרצוי להשאירה
ללא מבקרים-
עד שתתרגל.

אבל מצפוני נקפני לארך היום
ובלילה,מעשה מסתננים-
חזרתי לשם,מתבונן בחדרה-
דרך חרכי התריסים.

ואמי,אמא שלי
הגבוהה,היפה,המרשימה-
הגם שנעוו פניה לעת זקנתה:
ישבה-
ולכסא היא קשורה.

והאחות הישמעאלית שלידה
לי אמרה
 שכל היום
היא קוראת בשמי,
ועוד זועקת:
יש לי בן.יש לי בן.

רק אספר 
שלא אשכח לעולם את אשר-
לי אמרה:
(על אף האלצי הארור)

אני את הילדים שלי
(ובעיניה ניקוו דמעות:)
את הילדים שלי-
לא גידלתי בבית מלון.
וכעבור יומיים לקחתיה הביתה.

ומאז חלפו שנים.
אמא מתה לאחר חודש
בבית רבקה,כי לא היה מנוס.,
ואני,מה?
בעת שאני נזכר-
גם אני לא פה.
לא שם.

תגובות

גלי צבי-ויס / מצמרר / 20/12/2016 15:29
בשן / האמא / 20/12/2016 17:29
זיגי בר-אור / אף אחד לא יודע מה יהיה / 20/12/2016 20:20
דויד סמוכה / וואו השיר עשה לי רעד ב� / 21/12/2016 05:25
יום טוב צבי / לא פה לא שם / 21/12/2016 06:52
יצחק אור / מבעד לחרכי התריס / 21/12/2016 10:25
מרים מעטו / ~love~ :-S / 21/12/2016 21:40
גליה אזולאי / אוי כמה שזה כואב.לא או� / 21/12/2016 23:37
חזרה ליצירות