פופקורן טיים - 6 - הסוף ?

האסטרונאוטים לא ידעו איך לאכול את זה, האסטרולוגים לא ידעו איך לשחק עם זה, הדתיים לא ידעו איך לקום לזה והסופרים לא ידעו איך לנסח את זה - כוכב פופקורן ענק, בשמי הגלקסיה "הוא גדול כבר יותר מהשמש" אמרה ילדה אחת לאמא של אחת החברות שבאה לצאת מהכיתה. מיליונים של בני-אדם, גודשים את הרחובות, את הגגות, את הפרקים הגדולים ואת החופים הפתוחים, מרימים עיניהם אל על, מסתכלים על כוכב הפופקורן הענק שחג לו מעל ראשם, והוא רק גדל וגדל, פופקורן ענק שיצא מכלל שליטה.

פתע הפופקורן הגדול חדל מלגדול סוף כל סוף, משהו בו היה נראה קצת מוזר. דממה שררה את כדור הארץ, כולם התרכזו רק בפופקורן, המלחמות לרגע תמו, השחיטות התנקתה וגורמים רשמיים בממשל קבעו: יש פה תופעה אל טבעית שלא נראתה כמותה.

החייזר הוטח ארצה ע"י תום ונהפך לו לחבר, והפופקורן הענק כתוצאה של זה החל רועד. תום, רעד מתוך בטנו, הוא מרגיש שהוא קורס, הוא רק לא ידע לאן. הרעידות התחזקו עוד יותר,

ותום הפופקורן כוכב על ענק קרס, אל תוך עצמו, ואז שוב פעם נולד ללא שום צורך בהורים, ועולם מסרט של עצמו  פרס ברחבי תבל בתוך תוכו. נוצר חור שחור ענק בשמי מערכת השמש, ובצד השני של החור נמצא עולמו של הפופקורן, ובו תום הוא האלוהים.

"אתה מה?"

"אני שואל אם אפשר.."

"אם אפשר מה?"

אם אפשר להתאהב בך,"

"למה שתשאל משהו קיטש כל-כך?"

"כי..."

"לא, אל תאמר מילה, בוא, נשק אותי, כמו אחרי געגוע וחלום אחד קטן"

תום ומיקה נישקו זו את זה נשיקה רב פופקורנית מול יקום חדש וריקני שתום יכול לעשות בו כרצונו. והוא אדם-פופקורן-אל, וכך גם מיקה שנבלעה אליו, עשויה גם היא עכשיו מחלקיקי פופקורן קטנים. הרים מבטו תום ומידו שיגר מיליארדי פופקורנים אל תוך האינסוף שבעצמו, כשאז ראה את מרטה ואת הפירטים שטים בתוך סירת פופקורן מפלסטיק בתוך שמי הגלקסיה האינסופיים וגם הם עשויים מפופקורן  "היי מרטה!" קרא לה תום ונופף בידו "תום! תום! עשית את זה!" קראה מרטה והם כולם קפצו בתוך הסירה הקטנה ונופפו לתום לשלום "לאן אתם שטים?" שאל תום אך מרטה עם הפירטים פשוט המשיכו הלאה אל הלא נודע בלי לספק הסברים.

מיקה הסתכלה על תום ואחזה בידו "אז מה תעשה עכשיו?" שאלה: "עכשיו נברא לעצמנו את הבריאה שכל כך רצינו שתהיה". וכך היה.

הָיֹה היה באמצע מדבר פופקורן סהרה בית קולנוע קטן, ובתוך הקולנוע נמצא אולם ענק שהיה גדוש עד אפס מקום באינספור אנשי פופקורן חמימים דביקים ומלוחים. על המסך העצום ממדים מוקרן סרט עלילתי: "רב-הכוכבים" שמו.

ותום שם יושב באמצע האולם, מחייך לו לעצמו, לידו מיקה יושבת מחויכת גם היא, וכל אנשי הפופקורן הם ילדיו של תום, מסתכלים בכמיהה על המסך. ותום לרגע חיוור אך לא המלחץ אלה מעצמו שהתעצם, "כולם פה בסרט שלך" לחשה לו מיקה ופיזרה עליו קצת מלח וסוכר, היא אוהבת לנשנש את תום כשהיא מחזיקה לו את היד, גם תום אוהב לנשנש את מיקה, אבל לא לפני שהוא מכניס אותה למיקרו השמש שלו, אחרי הכל היא והפופקורן הם כל מה שחפץ לעצמו .