סיפורים

המיתולוגיה הבולגרית - אברמיקו נזכר בבוקה




ושוב הציקה רחל הויאז'ה לבעלה הרב אברמיקו ותיזזה אותו ממכונת הכביסה, לחבל הכביסה ומשם לחנות של מושון ומשם לאיטליז ומסרה לו כמה הוראות שחלקן סותרות ומשחזר מהחנות עשתה לו בדיקת קניות וכשראתה שהמנסאנאס (התפוחים) קצת מלאים בכתמים הצטעקה עליו כמו פטיפון שבור ואומרה שהוא לא יודע להקשיב והיא מתפלאה למה הוא  רבי, שהרי רבי צריך להקשיב לאנשים. ונעמד אברמיקו ככה ליד השיש של המטבח והחזיק בו ונתאפק לא להתעצבן ולקלל ולהיות טרונקילו.

ובדיוק נזכר בימיו הקודמים, אי שם בבולגריה: יענת'ו בגיל שמונה עשרה שהיה עולה כחזן אי שם באחד מן הבתי כנסת מן הקהילות הקדושות של בולגריה, והיה מנעים בקול המיוחד שלו את לכה דודי ואת יגדל ואת כתר יתנו לך במנגינות שלא שיערום אבותינו.

וכל הנערות היושבות על עזרת הנשים היו מקנאות וסופקות כפיהן בידן ואומרות "סנטה בוקה, סנטה בוקה" אייי איי, בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, לו הייתה כאן אשת פוטיפר היה רץ אליה כמו אייל אל נהר או כמו ג'מוס אל מרעה. והייתה שם לונה אירמוזה שהייתה יפה כמו הירח, ופרסיאדה ברוך שהייתה מקסימה כמו השמש בצהריים (שמש של חורף) וגם בוקה ראזון שהיה לה פה מפיק מרגליות ולא הוציאה דבר רע מפיה זולת כמה רכילויות על סבתא בלנקה ועל דודה ויקטוריה ועל דוד וידאל שיהיו בריאים ויחטפו התקף לב בגלל הירושה שלקחו לסבתא שלה מנוחתה עדן.

והיה מביט בבנות הללו ככה בזווית העין, שיהיה בריא, ואומר, איי איי, סיניור איל דייו, אילו רק יכולתי להתחתן עם אחת מהן היה לי טוב. ואמו המנוחה סריקה, כשהייתה רואה אותו עושה קונצים או אוכל מן הסיר הייתה מתכעסת עליו ואומרת לו "נוביו קה טה וייה" יענת'ו שנראה אותך חתן.

ורק תכונה לא טובה הייתה לו, שאמנם לא היה מתבייש להפיק מגרונו נעימות על הכיפק אבל היה מתבייש לבוא בדין ובדברים אל הבנות, למען יצא עמן.

ובאחד מן הימים רבתה חמה על גבי השמיים, והיה חם, ואמר לאמא שלו "מטומו לה קאבסה" ונשכב לישון ובאמצע שישן נכנסה בוקה ראזון ואמרה לאמא שלו שהיא רוצה לדבר עליו טובות יענת'ו נכנסה הזמרה לליבה. ואמא שלו נתכעסה ואמרה "ואי די מי, תעשי את זה דרך שדכן, הלא זו עזות מצח והרי נאמר "דרך גבר בעלמה"

והשיבה בוקה כי הטיימפוס (הזמנים) נשתנו ועתה יש פמיניזם בעולם והנשים שוות לגברים וגם יכולות לעשות הכול כמו גברים ויכולות לעשות שוויון.

ואמרה האמא, שתהיה בריאה, כי היא משבשת סדרי בראשית, שמתי שהנשים תוכלנה לעבוד בבניין או להיות רמבו או שוורצנגר אז תבוא גאולה לעולם (אבל רגע, מדובר בתקופה שלפני תשעים שנה, ורמבו ושוורצנגר טרם נולדו) אבל בינתיים יש הבדל ונוהג שונה בין מלכות אחת למשנה וסגרה לה הדלת.

ואברמיקו קם בדיוק כשעזבה ואמר לאמא שלו, "למה למה הרסת שידוך טוב, הרי הייתי יכול להיות לה לבעל טוב ולעשות אותה ריינה, יענתו מלכה"

ואמרה לו "תיזהר מי קירידו, איז'ו, הנשים מהסוג הזה יאכילו אותך קצוץ. קצת תפנק אותם והן תהיינה לך כמו מנהלות עבודה, יענת'ו סיניור איל בוס. ואתה תהיה החנדרז'ו (הסמרטוט) שלהם. והרי אתה בני כמו סופו, כומו איל מוקוזו, יש לך אצבעות קדושות שנועדו לכתוב ספרי תורה ומזוזות ולא לעשות ספונג'ה או לנקות ביובים"

 ושעמד שמה מול השיש מאחורי אשתו הויאז'ה ונתאפק נזכר באותם רגעים שבהם אמו פסלה לו את השידוך עם בוקה ומיסכניקו, טיפה של דמעה ירדה לו ככה מן הקוראסון, מן האוזו'וס, בשביל הממוריוס של סו מאדריי (אמא שלו) ונחתה על הרצפה ומזל שהמוזי'ר לא ראתה. ופלט משפט ככה בשקט בשקט "לה מוזי'ר כומו איז'ו דיל ממזר"


תגובות

גלי צבי-ויס / רחל הויאז'ה / 09/01/2017 07:10
יום טוב צבי / לאדינו / 09/01/2017 08:02
יבין פולק / פמיניזם מול שוביניזם / 09/01/2017 13:12