גניבה קטנה

גניבה קטנה

הלכתי עם אימא לחנות הגדולה שממול

לקנות מעטפה קטנה וגם בול.

וכשאימא עמדה בתור לשלם

 רציתי פתאום את כיסַי למלא.

הסתכלתי ימינה ושמאלה,

ובלי שאף אחד הרגיש

מלאתי סוכריות בתוך הכיס.

סוכריות גדולות וקטנות

עטופות בניירות דקים.

כיסַי תפוחים מלאים,

אבל הלב דופק, ופני סמוקים.

חזרתי לאימא ששילמה למוכר

והלכנו הביתה.

ואני כאילו אחר:

הלב עדין הולם חזק,

הידיים שלי עדיין רועדות

אם מישהו יתפוס אותי עכשיו

הלך עלי לדורי דורות.

רק אימא שראתה את כיסי התפוחים

הבינה

וכשהיינו בחוץ

לקחה אותי הצידה, ימינה.

דרשה שארוקן את כיסי

 מיד ללא דיחוי

ואני הקטן הרי בידיה שבוי.

אז ביחד נכנסנו שוב לאותה החנות

והחזרנו את כל הכמות.

רק סוכרייה אחת קטנה

השארתי לי כמו מתנה.

וכשאימא שואלת אם למדתי לקח

אני ממשש בכיס את הסוכרייה הקטנה

המסכנה

ואומר לה "בטח."