חזרה ליצירות
שירים

לגעת כאילו - לבמת הגיון של נורית

אודי גלבמן | (15/01/2017 22:17) | 168 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
זה אני ולא.
מעין
הגדרה רופפת של
דברים שהייתי רוצה לומר 
לעצמי מעת לעת, כמו
שת לבי אל אמירות נישאות
שהלכו עמי כל חיי,
ועתה נפנו להיות מנת חלקו
של איש בודד אחר.

ובכביש בו אני הולך ,
ורגלי מסומרות-
אין חברים לנגע בכתפי
השחה, מיוסרת 
מחמת שכבדו רגשי האשם
תחת ארג בגדי המצהיב
בשמש העויינת, חפצה-
אל סף נעלי להגיע.
ואני הולך בדרכים
לא לי, ואין אני לי
לחפש אחרייך, לתהות 
אודות ידייך העדינות
לי משענת.

ואין מאהיל על עיני
הכבדות , העייפות-
משל לא היה לי חבל ארץ
להניח ראשי על גרגרי
אדמתו הלחה
מחמת גרגרי גשם בהם
אהובתי העירומה
חפה מכל גינון של
טקסי בראשית, 
חגיגות גן-
כמוה כפרח נוגע ,
סקרן
 נגוע קדם בראשיתי:
באשר כאילו-
אמור להיות :
אני. 

תגובות

גלי צבי-ויס / בדידות / 16/01/2017 07:07
אודי גלבמן / וזהו הכאילו...כמה רע ומ / 16/01/2017 07:20
אודי גלבמן / גלי, אחרי שקראתי את הש� / 16/01/2017 08:49
יום טוב צבי / עיני הכבדות, העייפות / 16/01/2017 08:34
זיגי בר-אור / כמה מאכזב ואכזרי זה כא / 16/01/2017 14:47
נורית ליברמן / אין חברים לנגע בכתפי / 16/01/2017 16:03
דויד סמוכה / התה נושא את כל העול,על / 17/01/2017 05:05
חזרה ליצירות