מילים מילים

מילים מילים

פעם הן היו הטובות שבחברותי.

מכיוונים שונים היו מגיעות אלי,

בשעות לא קבועות, לא מתוכננות,

 ובסבלנות לתורן מחכות.

ואני כְּאֵם את זרועותיי הייתי פּורשׂת

לתפוס אותן כדג ברשת.

קרה להן משהו, אינני יודעת.

היום הן בורחות ממני

כאילו הייתי מצורעת.

ואולי הן חוששות

שמא שימוש לא הולם אעשה בהן,

פירוש שגוי אתן להן,

אולי אצמיד אותן אחת לשנייה

האחת צוחקת השנייה בוכייה,

האחת רוצה להיות חשובה,

והאחרת סתם ענווה.

הן מתחמקות, מסתתרות.

בורחות ומתחבאות.

 ומה אעשה אני שמחכה לבואן?

תניחי להן

שיבואו לבדן

הרי בסופו של דבר

את בעדן.

©