בין חושך לאור

בין חושך לאור

בין חושך לאור

מתרוצצות להן מחשבותיי.

ובאין מזור

כי אפסו כוחותיי,

הן ממשיכות.

לפעמים הן די שכיחות

אך לרוב הן  מביכות

המחשבות.

ואני איני יודעת

מהו פשר העניין:

לא אחרים חשבו אותן.

הרי אני היא בעלת המחשבות

לא אחרים אותן חשבו

הרי הן במוחי נִטוו.

ובכל זאת הן זרות לי

כאילו של מישהו אחר:

אולי של בעל או שכנה

או בן שלי

שהשליך אותן עלי ואיננו זוכר?

אט אט הן נעלמות,

עיני נעצמות

קורסות לאט חומות

 ואני כבר עמוק בארץ החלומות. ©