נְשָׁמָה תְּאוֹמָה

שׁוֹתֶלֶת בָּךְ נִגּוּנִים 

וְאַתְּ מַזְכִּירָה לִי אוֹתָם 

כְּשֶׁהֵם נִשְׁכָּחִים לִי. 

בְּאוֹתָהּ מִדָּה אַתְּ 

שׁוֹתֶלֶת  בִּי נִגּוּנַיִךְ 

וְגַם אֲנִי זוֹכָה לְהַזְכִּירָם

לָךְ בִּשְׁעַת צוֹרֵךְ.

אָנוּ אֲחָיוֹת לְצָרָה, 

וַאֲחָיוֹת לַצֹּהַר הַנִּפְתָּח

לָנוּ בְּחֶסֶד הָאֵל, 

הַמְּלַמֵּד אוֹתָנוּ שׁוּב וָשׁוּב 

לְאַחוֹת קְרַעִים 

בִּתְפָרִים נִסְתָּרִים 

וְלִרְקֹם עֲלֵיהֶם 

פְּרָחִים סַסְגּוֹנִיִּים

וּפֵרוֹת הַמַּמְתִּיקִים

מְרוֹרִים.

אָהֲבָה וְחֶמְלָה 

מְהַדְהֵדוֹת בֵּין שְׁתֵּינוּ

וְעוֹטְפוֹת וּמְלַכְּדוֹת

אוֹתָנוּ יַחַד

בְּהוֹדָיָה גְּדוֹלָה

בְּסֵפֶר הַחַיִּים.