מצה

מצה

כמה ימים לפני יציאת מצרים  חשבו בני ישראל
איזה לחם יכינו כצידה לדרך הארוכה שמחכה להם,
חשבו על לחמניות,אך במחשבה שניה אמרו, לא,

זה לא מתאים הם יתייבשו לא יהיו טעימת,

אולי נכין עוגיות בריאות? , חסרים כמה מרכיבים..
אז  הם החליטו להכין פיתה עירקית ,

הכינו את הבצק עם שמרים ,כמובן, לשו וחיכו לתפיחה,

אך פתאום נשמעה  צפירה, אזעקה,מה זה?.

ואז נשמע קול ברמקולים ,-
הקשיבו, הקשיבו, בני ישראל,

 יש לכם עשר דקות  להתארגן, יוצאים לדרך,

מהרו וארזו רק מה שאפשר לקחת ביד..
אוי ואווי הבצק לא תפח, מה עושים?

נו, אופים ככה,אין בררה,

, קרצו עיגולים, שיטחו והכניסו לטבון ,
הפיתות יצאו יבשות ,זה מה יש, ארזו ויצאו לדרך,

וכל ארוחה היו צריכים לטבול במים כדי שאפשר יהיה לאכול אחרת היה עומד בגרון.

מאז כל שנה אנחנו נאלצים לאכול פיתות יבשות,

שמשום מה נקראות-מצות.

אז תגידו בגלל שהבצק לא תפח אנחנו אשמים?

. השמרים חמץ, זה אני יכולה להבין ,

אבל למה  עוד  מאכלים שבכלל לא היו אז,

פתאום נעשו חמץ, זה לא אבסורד?

 אני שואלת, אך  מי יתן מענה
מזל  שרק שבוע? תארו לכם שהיה 40 יום

או ארבעים שנה.

אז בואו  נאכל מצות וכך נזכור את בני ישראל במדבר