משל אדם ועיר

איכה לב נשבר

עיר עירומה וקרה

צווחת בלות פאר עברה

הדר ימים חלפו, ואינם

לא פעם מתעקש,

מנסה לגעת בקצף הבזקי האור

להרוות מים רבים, טובים

לקרוא- אלישע, אלישע!!

אלוהים עובר במכחול גס

על רחובות ונשמות נבחריו

כמו את, פעם

מערבבת צבעים, כחול וצהוב

מתייסרים ונאנסים לצבע אחר

במרפסות סדינים נושבים ברוח

כמו דגלי כניעה

נאבקים בדם פרחי הגרניום

צמאי מים, צמא

בלילות, עדת זאבי פרא חגים

שוחרי טרף

אני מנסה לסגור את הברז,

מול המראה

דמות זוהרת בחלון, עת ערביים

-ש ו  א  ל  ת.