בת שבע ואהובה

בת שבע ושעיה אהובה

יום יום ישבה בת שבע  ליד החלון

וצפתה לרחוב,  אהובה יצא לדרך ולא שב.

אולי נפל בקרב ושמא  בשבי נלכד ?

כעבור שבע שנים, בערב שבועות

 נשמעו דפיקות בדלת,

בת שבע מהרי  ובואי אהובך שב מן הדרך

שב מן הקרב.

בת שבע לקחה המשקפת והביטה החוצה למרחב,

היכן אתה  שעיה אהובי,?

והיא  שומעת מהומה ורואה מרחוק את שעיה שלה

רצה מהר לסדר שערה לשים אדום על שפתיה ולהחליף שמלה.

ואז בבת אחת הדלת נפתחה לרווחה

ואהובה נכנס פנימה מלווה בשבע עלמות יפות מראה,

הביטה בו, רזה ובשערו זרקה שיבה

אך אותו מבט עיניים  קורן  חום ואהבה,

רצתה כבר לרוץ לזרועותיו לקבל ולהעניק  חיבוק ונשיקה,

אך מה זאת, שבע עלמות הולכות  אחריו.

עצרה ושאלה,מי אלה  ומה הן עושות פה?

אלה הן, שבע עלמות ממלכת שבא,,

כל שנה עלמה אחת את זמני   הנעימה  ובי תמכה

וכי יכולתי להשאיר אותן שמה?

ומה עכשיו האם אני  אחלוק אותן בך?

כן יקירה, כל אחת שבוע,  עד שאגיע אליך,

אך אני נשבע שלך אעניק  בנוסף לשבוע

שבע שעות של מתיקות ודבש..

והיכן  תשכן העלמות וביתי צר מהכיל?

אל דאגה תיפתר הבעיה אוהל גדול אקים למענן,

הרי החצר גדולה ואת בבית תחיי כמו מלכה

ומי יפרנס כל הכבודה?

מה השאלה, יש עמי כסף לכל השנה.

כך בת שבע ואהובה שעיה עם שבע עלמות

חיו יחד בשירה ובמחולות  

עם  יין, פירות   ושפע של מעדנות

ולא נפקד מקומם של העוגות והגבינות

משבועות עד שבועות

כך בילו את שנות חייהם היפות

באהבה  צחוקים ושמחות