קטיף עצמי- כמשל היה

השמים רוקמים אותות  קיץ

עננים קלים ברום רקיע

תועים כנשמות טובות

עת לילה, מפגש עם כוכבים

עם שחר, עולים קולות צחוק

הרוח מרכלת עם עצי היער

השמש עוגבת  אודם הדובדבנים

עסיסם צובע שפתייך, תשוקה/אהבה

פסגות ההר נקיים משלג

במורדות זורמת שלווה

ההר מחייך קצוות עירומים

כמו קורץ ממזרית, עוד ישוב חורף

בדרך חזרה,

על ההר בו נישאה דרשת החמלה

הוקמה חוות חמורים, מוכי גורל

כמו ללמדך,  ההלך

קטיף עצמי-

ואלה, שבילי החיים.