לקראת הסוף.

רגע לפני שהכול ייעלם,

יעמוד לו בצד האדם הזקן,

יסתכל ויצטער על מה שקרה,

יחוש שקרן ופתאום ירגיש קטן נורא,

ירצה לצעוק אבל כבר לא שומעים,

ירצה להרביץ אבל כבר לא מרגישים,

יחליט לשבת להירגע ואולי לתפוס איזו תנומה,

ינשום עמוקות.. ושוב מועקה,

לא מפסיק להתחרט על כל מה שהיה,

בזעם רב יקמוץ אגרופיו... אבל למה?

ירצה לשאול אבל אין את מי,

ירצה ללמוד אבל אין ממי,

אז קם לו , מחליט ללכת אל מעבר לגבולות,

הרי שם הוא לא היה, אולי שם יהיו לו תשובות,