הַשָּׁעוֹן

עָל פֶּרֶק כָּף יָד

הֲפוּכָה

מֻנָּח בְּרִשּׁוּל

גְּדוֹלָה מִדָּתוֹ

כְּצָמִיד.

מִבְּלִי שֶׁאַרְגִּישׁ

שׁוֹלְחוֹת עֵינָיִךְ מַבָּט

רַךְ ואוֹהֵב

לְעֵבֶר הַזְּמָן שֶׁחַלָּף.

שְׁתִיקָה, עוֹד מַבָּט

קוֹלֵךְ הָרַךְ,

הִגִּיעַ הַזְּמָן לַעֲצֹר

כָּאן, עַכְשָׁו

אֶת הַזְּמָן.

אֶצְלִי שָּׁעון

לא עַל  יָד

כְּמוֹ שֶׁלָּךְ.

בִּיּוֹ אוֹ לוֹגִי,

פּוֹעֵם בְּקֶצֶב הַלֵּב

מִשְׁתַּנֶּה לְפִי הַתְּחוּשָׁה.

חוֹלֵף לְצִדֵּךְ

מִבַּעַד לַדֶּלֶת

מַבִּיט בּשׁעוֹן הַיָּד

עַל הַזְּמָן שֶׁחַלָּף.