סגור בתוך האוטו,

כותב שוב איזה טקסט,

ואת לא מתקשרת,

אני כל כך מצפה,

נשען אחורה, חושב על שהיה,

מדמיין אותך גוהרת על מישהו במיטה,

אנשים שכאן עוברים מסתכלים עליי מוזר,

יודעים ליבי שבור, זה גלוי זה לא מוסתר,

ונזכר איך פעם אהבת אותי באמת,

בימים כשהתנהגתי כמו חי ולא כמו מת,

מצית סיגרייה ושואף עמוק אל הראות,

מסתכל רחוק לאופק, תוהה מה לעשות,

מנסה להתקשר ואת אף פעם לא זמינה,

אז מחליט לנסוע ומתניע, להתרחק מהכאב,

אך קשה לי לא מצליח, גם בתנועה לא משתלב,

מקלל ומקלל וכלום בינתיים לא השתנה,

חוץ שמעכשיו מדמיין אותך גוהרת על חבריי במיטה,

  ונזכר איך פעם אהבת אותי באמת,

בימים כשהתנהגתי כמו חי ולא כמו מת,