נסתר-גלוי-נסתר [כמו טיוטא לאהבה אבודה }

עקבות רגלייך בבוץ הרך

הכפתור האחרון, סרבן ועקשן

נתלש

את לפני- עירומה בבוץ

הוד והדר

הזמיר לא שר אותו לילה

היה קר ורטוב

לא די היה בחום גופינו

לתת לשמש להפציע

למנוע המראה

החורף באירלנד קר יותר

אני יודע

עינייך ירוקות כשדות שם

שפתי הפטל אשר לך

כחמדת פירות היער בקיץ

להטך , כתפילת הקתולים

תפילה

אדוקים חסרי חמלה

מבטם לאפילה

כמו צחור גופך

על אדמת הבוץ השחורה

לילה אחרון

מהלך בך כמו בין תווים

על גבך מורשת אלות ונקמות

רעב,

מכרות פחם ותפוחי אדמה באושים

חומות, צפון, דרום, אמונות-מוות

ואני-

רק רציתי אותך

אותך ודי

רסיסי עפר פלשו עם שחר

דבקים בי כעסיס ענבים טרם זמנם

יפים, בורקים ו-מרים

אינני עתה

בת מואב אשר לי

תער בחיי

אני שומע צפירה

רוח מים

צמיד של פרפרים נוגן על ליבי

נוסע בכביש האהבה-

לבד.