יצירות אחרונות
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
הקזוארינות (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -04/05/2024 21:46
כְּשֶּהַתוֹתַחִים רוֹעֲמִים (0 תגובות)
אביה /שירים -04/05/2024 16:45
הַלֵּב. הַלֵּב. (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/05/2024 11:58
עמימות (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -04/05/2024 11:30
ימים חסרי נשימה (5 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -04/05/2024 08:58
ויפה, כה יפה הדרך (9 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -03/05/2024 22:07
שירים
אָדָם ≠ חַוָּהאָדָם ≠ חַוָּה רבי יהושע
דסכנין בשם ר' לוי אמר ויבן כתיב, התבונן מאין לבראתה אמר לא אברא אותה מן הראש
שלא תהא מיקרת ראשה, לא מן העין שלא תהא סקרנית, ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית,
ולא מן הפה שלא תהא דברנית, ולא מן הלב שלא תהא קנתנית, ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית,
ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית, אלא ממקום שהוא צנוע באדם אפי' בשעה שאדם עומד ערום
אותו המקום מכוסה, ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה תהא אשה צנועה אשה
צנועה, אעפ"כ (משלי א') ותפרעו כל עצתי, לא בראתי אותה מן הראש, והרי היא
מיקרת ראשה שנאמר (ישעיה ג') ותלכנה נטויות גרון, ולא מן העין והרי היא סקרנית
שנאמר (ישעיהו ג') ומסקרות עינים, ולא מן האוזן והרי היא צייתנית שנאמר (בראשית י"ח)
ושרה שומעת פתח האהל, ולא מן הלב והרי היא קנתנית שנאמר (בראשית ל') ותקנא רחל
באחותה, ולא מן היד והרי היא ממשמשנית שנאמר (בראשית ל"א) ותגנוב רחל את
התרפים, ולא מן הרגל והרי היא פרסנית שנאמר (בראשית ל"ד) ותצא דינה. (בראשית רבה (וילנא) פרשה יח)
אָדָם ≠ חַוָּה וָאִיקָץ מתַּרְדֵּמַת הַנִּתּוּחַ הַקֵּיסָרִי
אֲשֶׁר נָפְלָה עָלַי כֻּלִּי מַכְאֹבִים מֵאֲנָה מַכָּתִי הֵרָפֵא וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי עֶצֶם מִצַּלְעוֹתַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי גַּבְהָנִית מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ, סַקְרָנִית הִיא, פַּטְפְּטָנִית הִיא, קַנְאֲתָנִית הִיא, מַשְׁמְשָׁנִית הִיא צַיְתָנִית הִיא, פַּדְרָנִית הִיא, מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ פִּיהָ פָעֲרָה לִבְלִי חֹק וַתֹּאמֶר הָבָה לִּי, הַב הַב לֹא תִשְׂבַּע, לֹא אָמְרָה הוֹן בְּזֵעַת אַפִּי אָבִיא לַחְמָהּ וְלֹא מָצָא לָהּ מְנוּחָה לֹא מָצָאתִי גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבִּי רַע וָמָר לִי כִּי יָסַף יָגוֹן עַל מַכְאֹבִי רַק אוֹתָהּ יָדַעְתִּי, וַתִּדְבַּק נַפְשִׁי בָּהּ חָשַׁקְתִּי בָהּ לְאַהֲבָה אוֹתָהּ יַעֲלַת חֵן תָּעָה לְבָבִי אֵלֶיהָ בְּאַהֲבָתָהּ אֶשְׁגֶּה תָמִיד, בְכָל עֵת עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח אַחֲרֶיהָ עִוֵּר אֵלֵךְ עַד זִקְנָה וְעַד שֵׂיבָה אֶסְבֹּל עַד שׁוּבִי אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקָּחְתִּי הַצִּילֵנִי נָא הַצִּילֵנִי נָא תגובות
בשן
/
האשה>איש
/
26/07/2017 14:48
מירי***
/
שיר מעניין. תודה
/
26/07/2017 15:31
שמאי ארמן
/
אכן אהבה עזה כמוות , גם
/
26/07/2017 19:25
דויד סמוכה
/
כי עזה כמוות האהבה רשפיה רשפי אש שלהבת יה
/
28/07/2017 12:59
התחברותתגובתך נשמרה |