אשליות~לבמת דיון של נורית היקרה

מרים יקרה ואהובה, זה כל היופי ביצירה, בציור במיוחד - כל אחד רואה אותו בעיניו שלו. כל אחד לוקח אותו למקום שלו. כאן לא צריך לשאול למה התכוון המצייר.

וגם אני אגלה לך בסוד - אין לי מושג למה התכוון המצייר. הלכתי יום בהיר אחד, יום רגיל בלי ארועים, השמים היו כחולים השמש זרחה ואני עברתי בתוך גן ציבורי עם עצים ירוקים ודשא... ופתאום ראיתי בעיני רוחי את המראה הזה. למה מאיפה הגיע, אין לי מושג. מיהרתי להוציא פיסת נייר מהתיק ורשמתי את זה שלא יאבד. אחר כך כשעמדתי לצייר, ניסיתי לשחזר מה עבר בראשי באותו רגע, שהידיים האלו עלו (או עמדו לשקוע) בתוך המים - לא יודעת.

תודה על גילוי הסוד הקטן, ונפלא הקשר בין מילותיך ובין הציור.

אוהבת מאד

נורית