סיפור נולד

שיר לשלווה בארץ ישראל
שהגיעה עם הולדת הבן.

כשנולדת  ציפורי שיר
בציוץ ענוג ועדין נתנו שירה.

הבנה היכתה בי
חיי כריק ריק היו
אך התמלאו כשהגעת.

ליבי הלם משמחה
עיני לא נעצמו מרוב כמיהה.

צחוק ושמחה מלאו בעולם
טוהר ורוך של קדושה
 ננסכו בכל פינה.

על פניך ושלו ננסך אור גדול
שמילא את לב הכל.

אמא ירושלים לכיוונך
רק תתפעל מחוכמתך.

יופייך השופע חן ותמימות
ממתרי ליבך הטהור.

ליבי נמלא תפילת תודה
עליך בני לבוראינו הגדול.

אספתי את צחוקך המתגלגל
מתמוגגת בלבבי
מחשיבה אותם לאוצרי שלי.

כשעיניך נפתחות אליי בבוקר
כמו ספר פתוח ליבך לפני.

אספתי את מרגליות שיפתותך
למקום שמור בחדרי לבבי.

גם רעמים וסופות לא יפרידו
את ליבי מליבך.

כסוסים דוהרים מחשבותיי הטובות עליך
ינשאו ממרחק יבואו עד אליך.

פרפרים ירפרפו מרחוק לקרוב
את נשיקותיי לגומות החינניות בלחייך.

ילדי המתוק והזך
תמיד תפילותיי ילוו אותך
 מקצה העולם ועד סופו.

הצלחה וטוב
 ימשכו אחריך.

מראשית עולם ועד סופו אורות
יאירו את חייך באור השמש העולה.