חירות אפית

ציפורים שרות , ציפורים שרות

גשם עז ניתך

בערוב היום

בבוקר, השמש הייתה גבוה

שמעתי את הציפורים-

את

ניחוח הדשא הרטוב

רטובים

מה  איכפת

ממתינים חמת שמש

עולה ועולה ועולה

יום חדש

השמים אינסופיים ונצחיים

חיינו- לא

חירות ההווה,  סמן לאהבה

אל תסיר ידך מידה

יחד

רוח קרירה נשבה

בינות הטלטלה של גופינו

אחר, באה דממה

משק כנפי פרפרים

כפות רגלינו נוגעות

-זהב

כאילו יצאתי מתוך עצמי

לטיול קצר

העולם התכווץ

לשנינו

ואנו-

ממשיכים לרקוד.

 {פעם, יער ירושלים- עכשיו לתמיד }