הצב והצפרדע הירוקה-מוקדש לזיגי החביב

הצב והצפרדע הירוקה  

 הלך לו צב לטייל  בשדה ובדרכו עבר ליד ביצה.

ראה  צפרדע ירוקה, פנה אליה ואמר :

שלום לך צפרדע ירוקה שבביצה,

התרצי לארח לי  לחברה?

אם כן, את מוזמנת  לסעודה  בדיוק הכנתי לי ארוחה.

הצטרפי אלי, תראי ותטעמי.

הכנתי מרק מעשב, חביתה מעלים וגם קציצה.

ענתה הצפרדע ואמרה: הוי צב נחמד וחביב,

ביתי הוא בביצה,

פה השמש מאירה ומסביבי קני סוף וצמחיה ירוקה,

ואילו ביתך חשוך וצר כמו ארובה.

 איך אוכל להכניס את רגלי - רגל צפרדע - ארוכה לתוך ביתך?

הצב ענה לה ואמר: בואי, לידי יש גינה.

שבי אתי על האדמה ואני אוציא ראשי מהמאורה ונוכל לשוחח בהנאה.

הצפרדע קרקרה והשיבה: אתה צב נדיב ואדיב,

 אך ביתי הוא בביצה והוא יותר מואר ויותר נעים.

בביצה מתנגנת   מוזיקה,שירת צפרדעים  ערבה

ואפילו תאורה יש לאוירה.

בוא אתה   ונעשה מסיבה.

ביצים הטלתי בין השיחים, יהיו עוד המון צפרדעים והשמחה רבה.

 נאנח הצב ואמר: אינני יכול, צפרדע ירוקה,

לבוא אליך אל הביצה.

הבית עלי כבד, אשקע  בביצה ואז אהיה בצרה צרורה.

לא יהיה בית ולא יהיה צב.

שלום לך, צפרדע ירוקה שבביצה, אלך לי לדרכי

ואולי בשדה אחר אמצא לי חברה כלבבי,

שתוכל להתארח בביתי זה שעל גבי.

וכך נפרד לו הצב מהצפרדע הירוקה שבביצה

והלך למקום אחר למצוא חברה.