שיר לתמונה -במת הדיון

יד יוצאת יש מאין ומגישה  ורד ורוד

ריחו נישא למרחוק

מתוך האש יצאה

מבין האבנים מתוך שברי אופניים

של מי היד ולמי הורד-

 יד ענוגה מלאה באהבה

מסווה היטב את כאבה  כאב השריפה

ומסביב מריעות לה ידיים רבות

 או שמא אלה להבות אש שמתוך עשן לבן יוצאות ומבצבצות

כאומרות את לא לבד.

ואכן אנשים התקרבו  מבין העצים ,

ריקדו סביב הלפיד הבוער-

הריחו את ריח הורד המשכר

וחשבו ריח של תקווה-היא לא אבדה