השמש אצלי שקעה מזמן.

לו אתן לרגלי לסחוף אותי אל חורש ילדותי, שם בדי אילנות, אזדרכת ועוזרד, אדום החזה ירגזי ותלתן. איני יודעת אם יראו הם נמצאים שם – ודאי. ילדי כבר נולדו אל גל שקצפו מפריח בועות באוויר ונושמים את המים העכורים האלה, עפעפי דרוכים כמיתרי אנטנות רדופים ריח של דג שמאס במים .