זְמַן אַהֲבָה

אֲהַבְתִּיהָ כְּוֶרֶד חַיַּי / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

*********************************

שַׁלְוָה עוֹטֶפֶת הַדֶּרֶךְ,

מַשָּׁב גַּלִּי עָנוֹג, מְרַפְרֵף,

שָׁלוֹשׁ צַפְצַפוֹת

וּשְׂמִיכַת כּוֹכָבִים

בּוֹרֶקֶת.

בִּכְסוּת מַלְמָלָה רַבַּת-טוֹהַר,

וּבְאֶרֶג שֶׁל חֲלוֹמוֹת,

זֵכֶר בִּי בּוֹהֵק:

צְלָלִית מֶשִׁי

אֲדַמְדֶּמֶת.

עֵת זִמְרָתָהּ בּוֹקַעַת ,

פּוֹזֶמֶת זֶמֶר,

מִילוֹת אַהֲבָתָהּ פּוֹרְמוֹת

סוֹרְגֵי הַנְּשָׁמָה,

נָקִי מֵעֱנוּת וְעַצֶּבֶת

וְזַךְ מִתּוּגַת

הַמַּכְאוֹב.

מַחְשְׁבוֹתָיי גּוֹלוֹת, הִרְהוּרַי

מִתְבַּשְּׂמִים, בְּשִׂמְחָתוֹ

שֶׁל הַלֵּב הַנִּצְחִי

רוֹךְ שְׂפָתֶיהָ וֶרֶד פָּז,

מַה טַּעֲמָם

לֹא אֵדַע.

כְּמַעְיָן צָּלוּל, עוֹרֵג לְקוֹלָהּ

וּמִתְאַנַּחַת בִּי הָרוּחַ.

לִבִּי דוֹאֶה, מוֹתִיר סִימָנֵי דֶּרֶךְ,

כְּהֵלֶךְ צָמֵא בַּמִּדְבָּר,

גּוֹמֵעַ תְּשׁוּקוֹתָיו,

כּוֹכָבִים מֵעָלֵינוּ

פּוֹתְחִים וְסוֹגְרִים

אֶת הַלַּיְלָה.

אֲהַבְתִּיהָ

כְּוֶרֶד

חַיַּי.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת: © שַׁמַּאי אֲרְמָּן

23/12/2017

חוֹרֶטֶת דְּיוֹ מִילוֹתַּיי

עַל הֶבֶל

פִּיךָ.