אקסודוס

 אקסודוס

הייתי עבד למילותי בעריי מסכנות

סוחב על גופי השברירי  משא  אותיות

בנפש רצוצה , מחשבותי נגשו בי

דוחף אני  אבני בנין של זכרונות

במעלה מחנק הגרון.

עשר מכות לקיתי על עצמי בזעם

ולא אשעה לתחנוני

כי כבד ליבי

וכאשר נביאי התוכחה נמשו

מתוך יאור הסהר

אחזתי בקצות הנשימה

דמעות חורין

ברחו המשפטים עם אור השחר

נסו לארץ לא זרועה על דף לבן

ואילו אנוכי עם שלל פרעה

טבעתי במצולות האודם

וגם שירת מרים לא תנחם