חזרה ליצירות
שירים

רגע פלאי אחד - לבמת הדיון של נורית, 4.1.18

צביה | (04/01/2018 13:20) | 96 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
זה היה דווקא ביום חורף אחד
לא פלאי, לא שמח, אלא נוקב וחד
לפני יובל שנים ממש, בדיוק עכשיו
טבעה הצוללת דקר במצולות, והאל הסתיר את רחמיו

הייתי ילדה בת 11 חורפים
שלא הרגישה כאב עד אז, שחשבה שהחיים יפים
ואין לדעת למה, אך זוהי עובדה
שהצוללת על אנשיה הפכה עבורי לאבידה

אולי היה זה רגע מכונן, אולי רגע מכוּוָן
אולי מישהו שם למעלה גרם לרגע הזה להיות כל כך מתוכנן
ואני ילדה רכה בשנים, ללא קמטי דאגה
חשתי כאב חד, שהלך והתעצם בהדרגה

היה זה בימי מתושלח, עוד בטרם עידן המחשב
היו לי דפים, עטים צבעוניים, שולחן וכיסא עליו להתיישב
וכתבתי את השיר הראשון, מלא כאב ומשמחה עקר
"מי יודע מדוע טבעה הצוללת דקר...."

אינני יודעת אם מאז ראיתי את המונח לפניי
אם השכלתי לאחוז בכוח במה שראו שתי עיניי
אך ידוע לי דבר אחד על אותו רגע, שאולי בכל זאת היה פלאי
שלא היה זה רגע סתם, אף לא רגע אקראי

כי מאז אני כותבת את נשמתי למוות
ומתפללת שאשאיר אחרי כתבים שלעולם לא יהיו בני אלמוות
למרות שהיה זה רק רגע קט, ביום חורף אחד
אולי פלאי היה, אך לא שמח אלא נוקב וחד. 

תגובות

נורית ליברמן / לא שמח, אלא נוקב וחד / 04/01/2018 14:22
גלי צבי-ויס / כותבת נשמתי / 04/01/2018 15:54
יצחק אור / צ-77 / 04/01/2018 16:45
בשן / קיץ מופלא / 04/01/2018 20:18
יום טוב צבי / נוקב וחד / 05/01/2018 12:49
זיגי בר-אור / לא רק כאב המשפחות שאיב / 05/01/2018 13:25
עליזה ארמן זאבי / צביה יקרה !הצוללת דקר.. / 05/01/2018 15:11
חזרה ליצירות