יתמות וגעגועים

אימי בראשה צפנה את עברה . את אבא ז"ל זוכרת ומבקשת לדבר בשקט, כי עוד מעט להעירו צריך. זוכרת חתונה הקרבה ובאה ואינה מקשרת שהשמחה - נשואי נכדה . בשיממונו הבית נשאר . אבא, חיוכו מהתמונה עם נכדיו וניניו נצבט, כל כך מאושר היה אילו יכול להשתתף איתנו בשמחה ... את תיבת פנדורה, אימי בתוכה צופנת המפתח לפתחה אבד היא מולנו נאטמת. חייה בחיי שזורים אחי הוא כבני ואחותי שלה, אין צאצאים השאירה את משפחתינו יתומים.