מתוך הלוע

    מתוך הלוע

מתוך הלוע שוב שורק

מנגינת אותיות נשכחת

זמזום המשתלב עם

קצב פעימות הזיכרון

הנטמע היטב ברצף

מנסה ללכוד צלילים

באוגדן מחברות רדום

שנאסף אל ימיו בטרם עת

נקבר במגירה שמיקומה אבד לי

עת גורשתי אל מדבר יצירה מעדן השיר

בוחש בתת ההכרה

בכפית כסופה של מחשבות

מערבב את עצמי כסוכר בקפה

הנשפך אל תוך תוכי בתימהון

מותיר כוויות בלשוני

ואני כמשה שולח אל עצמי

נשימות להיות לי כאהרון

כנפול קרדום על עץ

חודרת בי ההכרה

כי למעשה,

הדפים האבודים

תלויים היו על דש לבי

מזוגגים בדם הכאבים

שנכתבו בקסת

דיו שנשפך במלחמת ברירה

עם עצמי