שירים

באותו הטעם ובאותו הריח


באותו הטעם ובאותו הריח 

יש לי אוספים של זיכרונות, סגורים בתוך מגרות,
באותו הטעם ובאותו הריח
ולפעמים, מוצאת את העת להוציא אותם לאור..כמו את
גזיר הניר בספר היסטוריה - אותו כתבה חברתי לשולחן כיתה, דינה-"יפות העיניים של המורה צבי, כמו הכחול של הים" 
והמורה צבי כל בוקר היה מגיע לביה"ס במונית, מהעיר הרחוקה,עיר הבירה- ירושלים, ומבריקות היו לו, הנעליים.
ועוד פסת ניר קטנה, בה הזיכרון ארוך טווח, באמצע המבחן, מוטי בחיוך רחב-" מה כתבת בשאלה..." ואני לא זוכרת מה השבתי לו בחזרה, אך את עיני הנץ של המורה לתנ"כ -שושנה - 
זוכרת גם זוכרת - כשנתפסתי על חם.
את מוטי,ילד חמד, עם הגומה בסנטר, אהבו כל הבנות של השכבה, וגם המורה שושנה - בציפורניה, לק אדום בוהק תחבה לשערו הגולש ולי שלחה רק אצבע ל - נו נו נו ...

בספר הזיכרונות 
הדפים מלאים 
בצבעי שפתיים..של הבנים והבנות
ואני אבודה באינסוף 
ריגוש


לילי א. 

תגובות

גלי צבי-ויס / אבודה באינסוף ריגוש / 27/01/2018 16:40
זיגי בר-אור / זה בטח נעים לקרוא בזיכ / 27/01/2018 20:39
יום טוב צבי / מוציאה אותם לאור / 28/01/2018 07:32
עליזה ארמן זאבי / לילי יקרה !שולפת זיכרו / 28/01/2018 21:46
יצחק אור / הספר / 29/01/2018 09:29
גליה אזולאי / ספר הזיכרונות מלא בחו� / 30/01/2018 01:48