שיר מכסיקאי

הקו העולמי

בקונוס האור

שם אתה, גם אני

מרחב האפשרויות

בין הפסגה הרמה

לבין, חלילה, הבור

אין סוף מסלולים

צמתי החלטה

הזדמנויות ומקרים

טובים, גם רעים

בחירה נכונה, לשעתה

חלקיקים נעים בכול בכל אין סוף המסלולים

עד הקריסה, זו תגלה, תחשוף

אולי הוא, החלקיק, יודע במה אמורים הדברים

קו חיי קצר

סופו לא אדע

מה המסלול בו אבחר?

במרחב אפשרויתי

נותרה החידה

בקונוס האור

חי מקסיקאי זהיר*

על פסי הרכבת צעד

מעיר לעיר

הוא צעד וצעד ו...

רכבת הגיעה

רק כובעו נותר

כאומר

עד כאן הגיע

*פרפרזה על בדיחה שסיפרת

חבר

זכרתי משהו ממנה

כאילו סופרה, לי, 

שלשום