בְּדָמָיִיךְ חֲיִי

בְּדָמָיִיךְ חֲיִי / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

**************************

עֵת גָּדְשָׁה בִּי

סְאַת עַצֶּבֶת

 בִּשְׁכוֹל בָּנַיִיךְ,

מִנְחַת מַצֶּבֶת

אַגִּישׁ לָךְ

עַל מַגָּשׁ שֶׁל

כֶּסֶף.

וְאַתְּ,

עֵירוֹם וְעֶרְיָה

מְדַמֶּמֶת.

מְקַבְּצֵךְ אֶל פִּנְכַּת

לִבִּי,

עַד סַף שְׁעָרַיִיךְ

אָבוֹאָה,

וּבָם רָאִיתִי

כִּי טוֹב,

וְהָיִיתִי כְּאֶחָד

הָאָדָם.

וָאוֹמַר לָךְ

בְּדָם לִבִּי-

הַבּוֹכֶה.

בְּדָמַיִיךְ

חֲיִי.

בְּדָמַיִיךְ

חֲיִי.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת : © שַׁמַּאי אֲרְמָּן

17/4/2018