מכורה שלי טלית ודגל

בס"ד                                                                                                 

 מְכוּרָה שֶׁלִּי/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

אֶרֶץ אֲהוּבָה,

עֶרֶשׂ הָאֻמָּה.

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

אַתְּ לִי מְכוּרָה.

לְךָ אֲנִי שָׁר,

אֶת שִׁירַת הַלְּוִיִּים.

מִזְמוֹרֵי דָּוִד,

מְשׁוֹרֵר תְּהִלִּים.

שִׁירֵי הַמַּעֲלוֹת,

בְּנֶבֶל וְגִתִּית.

שִׁיר לַמְּנַצֵּחַ,

מְנַגֵּן עַל הַשְּׁמִינִית.

אֵלֶיךָ נַפְשִׁי עוֹרֶגֶת,

בְּיָמִים וּבְלֵילוֹת.

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

אֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת.

מֵאָז שׁוּב ה ,

אֶת שׁוּבֵנוּ לַצִּיּוּן.

אֶת הַ"תִּקְוָה",

שָׁר לְךָ כְּהִמְנוֹן.

מִכָּל גְּלוּיוֹת תֵּבֵל,

עוֹרֵג אֲנִי אֵלֶיךָ.

שָׁר לְךָ שִׁיר הַלֵּל,

וּמְחוֹנָן אֶת עֲפָרַיִךְ.


טַלִּית וְדֶגֶל/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

מֵהַחֶרְמוֹן  וְעַד אֵילַת,

מֵהַבִּקְעָה וְעַד לַיָּם.

מֵעַל כָּל תּוֹרָן מִתְנוֹסֵס

שְׁלַל דְּגָלִים כְּחֹל לָבָן.

כְּטַלִּית עִם צִיצִיּוֹת,

אֶת אַרְצִי עוֹטֵף הַדֶּגֶל.

בְּמֶרְכַּז מָגֵן דָּוִד,

בַּצְּדַדִּים פַּסִּים שֶׁל תְּכֵלֶת.

אַרְצִי הַיּוֹם לוֹבֶשֶׁת חַג,

לַמוֹלֶדֶת חַג הֻלֶּדֶת.

לֹא צְעִירָה אַרְצִי שֶׁלִּי,

שִׁבְעִים שָׁנִים חוֹגֶגֶת.

וְהַדֶּגֶל הוּא הַנֵּזֶר,

כְּטַלִּית אוֹתָהּ עוֹטֵף.

בַּתִּקְוָה הִיא מְיַחֶלֶת ,

לְשָׁלוֹם תְּפִלָּה נוֹשֵׂאת .

עַצְמָאוּת שָׂמֵחַ לָכֶם וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל