שירים

כפנס באפילה

בדרך ההולכת מעלה

 קוטפת חרציות

וזוהרן נוגע בי  כבשמים

תכולים.

בחוץ אביב סוער

קורא לי למצות

 דברים.

גלידי מחשבות

נושרים לרצפה

נוגעים בזכרונות

כברת דרך.

ילדות מהדהדת 

כפנס באפילה

מעמידה תוואי חדש

למחשבות.

עומסות ידיי אלומות

יומי, לא אכרע בנטל

הימים.


תגובות

גלי צבי-ויס / לא אכרע בנטל הימים / 02/05/2018 13:19
נורית ליברמן / תוואי חדש למחשבות. / 02/05/2018 13:23
מרים מעטו / ~love~ / 02/05/2018 13:53
זיגי בר-אור / כיועצת חינוכית מוסמכת / 02/05/2018 15:09
עליזה ארמן זאבי / אסנת יקרה !תמיד אנו מו� / 03/05/2018 19:41
גליה אזולאי / גלידי מחשבות נושרים ו� / 04/05/2018 09:45
יצחק אור / חרציות / 04/05/2018 10:40