דו שיח על אהבה ויופי

סומק הורד נושק לשקיעה

כול היופי הזה

עת עינייך זוהרות בעיניי

ואני לך-אהבה

משק הלבבות הכמהים

קרני השמש גלים בעירומך

מגלים-מסתירים

אבני חן-יופייך

אני שר ושר באונך

חומד את יערות החטא

החסד הנפלא הטמון ביופייך

זהב הדגן, זה הזורח- בגנזייך

יופייך מחלפות און בשעריי

טליתות תכלת

לבוש בחמדתך תפילה

שתול על פלגי אהבתך- את

נדיבות השקט אחר האהבה

דו-שיח של אהבה ויופי

כמו עלתה הגפן בעירום גופינו

הוד ממלכות על פנייך-אור

ציפור מצאה בית

טוב

כי טוב

טוב.

{השיר נבחר להיות מושמע בפסטיבל המשוררים במטולה היום, 18.5.18}