הרי את

נימפת היער, זו הסמויה מהעין

נושבת עם רוח האביב

כמו חטא

מובילה ניחוחות פרחים רחוקים

המיית אהבה, בואכה קיץ

כמו זרחה דמות הגוף והייתה לשיר

פרצה ביצורי חורף, פרעה שלהבות אש

מפליגה חדוות מאי

זורעת, זרעי תשוקה

יחף, אבקני פרחי אביב

צמידים לרגליי

מהלך מעשה אהבה, בזו האדמה

כמו עת, אישה  אישה

פלאות החיבור האוהב

השמים מחייכים מעל בהפקר עננים

הפרפרים חומדים לצון בינות הפרחים

האגם קורץ קריצות אהבה

משב פיתויים נישא ברוח החמה

מארס את כול היופי הזה

הרי את

כלה לי

שדות, שדות של אהבה.