גאות ושפל

     גאות ושפל

בגאות ושפל של הנפש 
אחזתי מחזוריות כלבנה במלואה
נטרפה דעתי בה 
כספינה בסערת ים המטאפורות.

ממעמקים קראתי לה
למילה הנכונה 
להיקשר אל אמותיי 
כשמשון האוחז בעמודי היכל 
לבוא כבבת עיני , כבת ביתי 
אל שורות הנכתבות באצבע חפצה
בה ציפורן שסועה קורעת את הדף
לרסיסי ניר וזיכרונות.

ותמאן להישמע לתחנוני 
ויכבד לבה כפרעה
ותעשה בי משפטים 
למען אדע וארע 
כי לא בנקל תבוא בשערי

ואעבוד בפרך שבעים מילים
ואברור ואלטש כאבן חן 
מכור מחצבת אעלה מילתי על ראש השמחה.

ותבוא בת קול אל מיטתי במשכבי בלילות
והנה צביר אותיות התמסר אל נפשי
ותזרח נשמתי אל דף ומחברת 
צעדים שמצעו בי מקום.