הסיפור שלי

הסיפור  שלי

2018 בדצמבר, יום האחרון,

יישאר תמיד חרוט בזיכרון.

קמתי ממיטתי להתחיל יום חדש,

במדינת ישראל, שהכול חלב ודבש.

לפתע הרגשתי כאלו בחדר זז הכול

ואני על הרצפה ולקום לא יכול.

אירוע מוחי הנחית עלי ריבנו של עולם,

הבנתי שאני אצטרך להיפרד מכולם.

למזלי  בתי ואשתי היו בביתי

כשקיבלתי את מכה ששיתקה את מוחי.

שלחו אותי עם אמבולנס לבית החולים,

ומסרו את גופי ונפשי בידי המומחים.

התרכזו בי הרופאים, אחים ואחיות

כדי לאפשר לי עוד כמה שנים לחיות.

חיתלו ורחצו את גופי המשותק לפני כולם,

את ההשפלה הזאת,  לא אשכח לעולם.

בינתיים, כשמסבבי התרוצצו כולם,

היה לי זמן פנוי לפנות לריבונו של עולם.

הזכרתי לו שנכדתי עוד חודש מתחתנת

ושנינו יודעים שהעיתוי לא מתאים לי ללכת.

הוא הבין  מדברי שליבי שבור  וכואב,

שכבודו, לשני אירועים קבע את אותו המועד.

כול ההכנות נעשו לאירוע, כולל הוצאות

ועם הסתלקותי עכשיו, אגרום צרות רבות.

הורה לרופאים  בינתיים, להשאיר אותי חיים,

לשלוח את מה שנשאר ממני, למקום שיקום מתאים.

יצאתי מהשיקום עם תואר: "עבר אירוע מוחי"

והשתתפתי בשמחה בחתונת נכדתי.

מהאירוע, הקדוש ברוך הוא, השאיר לי כמזכרת,

שאזכור את הטובה שעשה לי לכול אורך הדרך,

פרט נזק קטן  במבנה הפה ובמיתרי הקול,

שבינתיים לדבר ברצף אני לא יכול.