פרידה מאחרת

ואהבתי,

וחזרתי וחרטתי את שמך

בעץ האקליפטוס המזדקן על גדות הירדן

שם הבטחתי לך

שדות  שדות  של ממתקים

נתת בי את טעמי הדבש כולם

וחלומות צבעי קשת כמרחבי ים

תשעה קבין של אהבה בך ראיתי

ועתה- מר

שמש שטופת דם עלתה ממזרח

כמו נשחטו פסגות ההרים

ובין אור לאור-

עלתה דמותך, ונמוגה

הערפל צבט בפנסי הרחוב

שמעתי את שתיקתך

היה לי קר-

הלכתי.

*"האם הדבש יאכל את הדב"?

-עמוס עוז