ימים חולפים התעלומה גוברת

ימים חולפים  התעלומה גוברת 

ברחובות העיר סחרו בניחושים

היכן הנערה  צמותיה זהב ותכלת

בידה כינור צליל מיתריו נוגים

על דרגש בשוק ביתה לרגע

לבושה צעיף  יציג  נופך אצילי

תהו נשים עמלו קוראי הנפש

ידם אינה משגת כווני דרכים

בעלת  צמות גוון זהב ותכלת

לא השאירה מצל דמותה שריד 

אולי נקעה רוחה מצליל צורם הנפש

ואולי דמותה שיקפה כמתק

בשירי קהלת בן דויד

על דרגש בשוק מונח לאשמורת

צעיף ישן נושן נשכח מזה שנים

פסעה אט עייפה, נפשה נסערת

יופייה קמוט מוסתר מעין זרים

ידה שלחה דומעות היו עיניה

זכרה אהוב נטלה את הצעיף