שירים

שִׁיר יְדִידֹת לִמֵרֵעַי

שִׁיר יְדִידֹת לִמֵרֵעַי      בזיקה ללֵיל חֲנָיָה / נתן אלתרמן (עיר היונה עמ' 94)

 שִׁיר יְדִידֹת לִמֵרֵעַי אָנֹכִי אָשִׁירָה

בְּזֶמֶר תְּרוּעַת מִלְחָמָה חֲבֵרוּתָם בְּפִי

לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אַחֲוָתָם בַּמַּעֲרָכָה

אֲזַמְּרָה לִידִידַי תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה

בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ

 

לֹא הֶבֶל רֵעוּת מְכֻשָּׁפָה,

לֹא רְעוּת-רוּחַ אַחֲוָה אֵיתָנָה

לֹא אֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ חֲבֵרוּת

לֹא עֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן יְדִידוּת מֻפְלָאָה,

 

לֹא מְלִיצַת סִיסְמְאוֹת הַזְּמַן הַשִּׁיר

בְּאַחֲוַת אַחִים לַנֶּשֶׁק הוּא פּוֹתֵחַ

עַל חוֹבָה וִיְדִידוּת נֶפֶשׁ, הוּא מְדַבֵּר בִּצְעָקָה

אֵינוֹ עוֹשֶׂה מֻרְכָּב מִן הַפָּשׁוּט

לְלֹא רְהִי בְּלִי מוֹרָא וַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל

 

לֹא אֵד מִן הַדְּוָדִים רֵעוּת מְכֻשָּׁפָה,

לא טַל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ אַחֲוָה

לא עֲנַן בֹּקֶר כָּלֶה חֲבֵרוּת אֵיתָנָה

לֹא קִיטֹר הַכִּבְשָׁן יְדִידוּת קְסוּמָה

 

בְּעֶת צָר, בְּיוֹם קְרָב בְּסַעַר סוּפָה

בִּקְרֹב עָלֵינוּ מְרֵעִים בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל

עַם עָצוּם יַעֲלוּ סֹלְלָה בְחַיִל גָּדוֹל

כְּקוֹל לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָשׁ

לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת רַבּוֹת

 

הָיָה חָבֵרִי אִישׁ גֹּדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ 

רֵעַי כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים עַמְדוּ נֶגְדָּם   

כַּחוֹמָה שָׁם עָמָדוּ מִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה

מִן הַמַּעֲרָכָה לֹא נָסוּ נִמְלָטוּ

קָמוּ עָמָדוּ נִלְחֲמוּ  בְּיוֹם קְרָב

 

לֹא מֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן רֵעוּת מְכֻשָּׁפָה

לא עָשָׁן מֵאֲרֻבָּה אַחֲוָה מוּצָקָה

לא צִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאֶרֶת חֲבֵרוּת

לֹא כֶּחָצִיר יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ יְדִידוּת   

 

כָזֹה וְכָזֶה אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא

הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק

בִּפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה הַכְרֵעַ הֻכְרָעוּ רֵעַי

כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה וַתִּקַּח אֶת מְקֹרָבַי

בַּמִּלְחָמָה יָרַד וְנִסְפָּה יְדִיד נַפְשִׁי

 

לֹא רוּחַ יַחֲלֹף רֵעוּת מְכֻשָּׁפָה,

לא תֶּבֶן לִפְנֵי רוּחַ אַחֲוָה

לא כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר חֲבֵרוּת

לֹא כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה יָעוּף יְדִידוּת

 

לֵיל חֲנָיָה / נתן אלתרמן (מתוך עיר היונה עמ' 94)

 לֵיל חֲנָיָה. בְּקוֹל דְּבָרִים, בִּשְׂחוֹק, בְּגֶדֶף
בַּהֲמֻלַּת מְלָאכוֹת הוּא קָם, הִנֵּה הִנּוֹ.
כְּמוֹ פְּנֵי עִיר-נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל
בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ
לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ.
 
פְּנֵי עִיר-נִבְנֵית בְּחֶשְׁכָתָהּ וְהִבְהוּבֶיהּ,
בְּעִסּוּקָהּ הָאָץ חוֹפֵז מִתָּג אֶל תָּג,
לֵיל חֲנָיָה, פְּנֵי נַפָּחֶיהָ וְאוֹפֶיהָ
וְעֶגְלוֹנֶיהָ שֶׁל חֶבְרָה בְּטֶרֶם גָּג,
פְּנֵי הַכּוֹכָב הַקָּם וְהַמֶּרְחָב הָעָג.
 
פְּנֵי הַגְּבָרִים הַמַּטְלִיאִים עֲלֵי בִּרְכַּיִם
חֻלְצָה וְנַעַל, פְּנֵי הַלֵּץ. פְּנֵי הַטַּבָּח.
פְּנֵי הַבְּרִיחָה בְּצֹהַב בַּהֲרוֹת הַקַּיִץ,
שֶׁמּוֹשָבָהּ עַל הַאַרְגָּז אוֹ עַל הַפָּח
וְּלָקָדְקָדָהּ אֲגַן רָקִיעַ מְהֻפָּךְ.
 
מִתּוֹךְ אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה, בֵּין חוֹף וָגֶבַע,
הָיָה נִשְׁקָף פִּתְאֹם מַרְאֶה הַמִּלְחָמָה
כְּמוֹ הֲוָי צוֹעֵן, חֲבוּר יָתֵד וָחֶבֶל
בּוֹ חֵרוּתָם שֶׁל מַסָּעוֹת וְחֵרוּמָם
בּוֹ הַכֵּלִים וְהַחֻקּוֹת בְּעֵירֻמָּם
.
 בּוֹ חִשּׂוּפָהּ הַפִּתְאֹמִי וְהַפָּרוּעַ
שֶׁל הַבְּדִידוּת בֵּין הָרַבִּים וְהַזָּרִים.
בּוֹ הָרֵעוּת יְדֵי אָדָם בַּצַר בָּראוּהָ,
לִהְיוֹת שׁוֹמְרָה בֵּין אִישׁ וָאִישׁ אֶת הַקְּשָרִים,
בְּהִשָּׂרֵף גִּשְׁרֵי שְׂכִירוּת וּמִסְחָרִים.
 
בּוֹ מְלִיצַת סִסְמוֹת הַזְּמַן, אֲשֶׁר לֹא פֶּרֶק-
שִׁירָה צְרוּפָה בָּן יַעֲסֹק, חָלִילָה לוֹ _
וְרַק הַזֶּמֶר הַנָּפוֹץ, שֶׁלֹּא דְּבַר עֵרֶךְ
וְלֹא שְׂכִיַּת חֶמְדָּה הוּא, יִשָּׂאֵן בִּמְלוֹא
צִוְחַת צְבָעָיו הַחֲרִיפִים עַל חֲלִילוֹ.
 
עַל אַהֲבָה הוּא מְדַבֵּר (בָּהּ הוּא פּוֹתֵחַ)
וְעַל חוֹבָה וּקְרָב וְעֹל, הַכֹּל בַּכֹּל
אֵין הוּא אוֹמֵר אֶת זֹאת בְּכָל דַּקֻּיּוֹתֶיהָ
שֶׁל הַשִּׁירָה, אֲבָל אוֹמֵר בְּקוֹל גָּדוֹל
בְּלִי מֹרֶךְ לֵב וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל.
 
לֵיל חֲנָיָה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ
לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חָפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְּוָדִים
לֵיל שֶׁמּוֹסֵךְ אֶת כִּשּׁוּפָהּ שֶׁל רְעוּת רוּחַ
בְּבִנְיָנָהּ שֶׁל מַמְלָכָה, לֵיל נְדוּדִים
נִצָּב פָּרוּשׂ עַל הַיָּחִיד וְהַגְּדוּדִים.
 
עֵת מִלְחָמָה גַּם צֶלֶם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
הָיָה צַלְמָהּ לְקוֹל זִמְרַת פִּזִמוֹן תּוֹעָה
עוֹד יִמָּשְׁכוּ הֵמָּה כְּמוֹ נִימָה מֵחֵלֶב
נַפְשׁוֹ שֶׁל דּוֹר, גַּם בְּשָּׂדֶה זְרוּעָה
לִזְכֹּר, לֹא רַק לְרָעַ, יְמֵי רָעָה.
 
גַּם זֶה נִשְׁלַב בַּמִּלְחָמָה, כָּל זֶה גַּם יַחַד
כְּמוֹ אִבְחַת אָבִיב נִמְסָךְ בָּעָם מִלֵּיל
וּמִשְּׁחֲרִים, כָּל זֶה מִתֵּל וּמִגְּדוֹת נַחַל
יִהְיֶה עוֹלֶה בִּיעָף, וְשָׁב נִקְטָע בִּילֵל
שֶׁל אִישׁ זוֹנֵק וְאִישׁ יוֹרֶה וְאִישׁ נוֹפֵל
 
 
 

 

תגובות

גלי צבי-ויס / לֹא כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה יָעוּף יְדִידוּת / 25/06/2018 14:51
נורית ליברמן / לֹא כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה יָעוּף יְדִידוּת / 25/06/2018 19:48
גליה אזולאי / הקשר הזה שנוצר, אחוות � / 25/06/2018 23:52