אני קיר משקיף לים

אני קיר -

נעים מאד, אני קיר ,עשוי מאבנים,

עומד איתן ומשקיף לים

משני צידי שבילים והולכים בהם אנשים

כולם עוברים לידי ודרכי אך ממני מתעלמים

לא עוצרים לרגע לא מביטים ,עוקפים וממשיכים

יש שיורדים לים ויש שמהים עולים

אני מחכה שמישהו יבוא ישב לידי ישען עלי  יארח לי חברה.

פתאום מאי שם  הופיע כלב גדול,

וואי אני פוחד לא רוצה שיגע בי שמא ישבור אותי

רגע, מה? הוא מתכוון להשתין עלי, לא,

הוא ילכלך אותי , אני אסריח ואיש לא יתקרב אלי

לא אתן לו

אבל מה  אעשה?, הרי אני לא יכול לזוז..

עוד רגע והוא כבר נשען עלי,

מרים רגל ואני שומע..פש..פש..

אוי, הצילו,הצילו אך איש אינו שומע.

הכלב מסיים והולך נשארתי שוב לבד,

 רק הפעם אני לא נקי ויש עלי ריח נוראי,

אני מרגיש נורא, הלוואי וירד עלי גשם וישטוף אותי..

ואז אני רואה שמתקרב אלי  כלב קטן,

 לבן מקורזל נקי מטופח

בוא אלי אני קורא לו ללא קול

והוא כאילו שומע ,מתקרב , נשען ונשאר.